Vayedaber

Nazir

Daf 2a

תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. בֵּין כִּנּוּיִים בֶּין כִּנּוּיֵי כִינּוּיִים אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כִינּוּיִין אֲסוּרִין. כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין מוּתָּרִין. הֵיי דֵן אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מְנַזַּקַּא מְנַזִּיקְנָא מְפָחַזְנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵין אֵילּוּ כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. כִּינּוּיִיִן מַמָּשׁ אִינּוּן. אִילּוּ הָאוֹמֵר. מְנַדַּרְנָא. שֶׁמָּא אֵינוֹ נָזִיר. אֶלָּא מנזדנא 2a כְּאוֹמֵר מְפָחַזְנָא. אִילֵּין אִינּוּן כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי צִיפֳּרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּנּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִיפּוֹרִין.

Traduction

. On a enseigné (12)Tossefta à ce traité, ch. 1: commencement.: l’école de Shammaï dit que, soit les dénominations diverses du Naziréat, soit les dénominations des énonciations (celles qui en dérivent), lient (engagent) celui qui les a énoncées; selon l’école de Hillel, on est seulement lié par l’énoncé des énonciations directes, non par celles qui en dérivent. Qu’est-ce que l’on entend par ces dernières? Ce sont, dit R. Aba b. Zabda, les termes (composés de corrompus) Menazqa, Manziqua, Mapahzena. Ce ne sont pas là des dérivations, dit R. Yossa, mais de vraies dénominations (quoique corrompues); car, on est tout aussi bien engagé au naziréat en employant le terme Mandarna, qu’un des termes énoncés dans la Mishna, soit que l’on dise Manzirna, soit que l’on dise Mepahzina. Seulement, voici ce que l’on entend par dérivés de dénomination (et constitue le sujet du différend entre Shammaï et Hillel). C’est, selon l’avis de R. Yossé, conforme à l’enseignement suivant (final) de la Mishna, disant: ''Celui qui s’engage à offrir des oiseaux sera Nazir, selon R. Meir; mais selon les autres sages, il ne le sera pas''. Or, R. Yohanan explique qu’en ce cas R. Meir déclare l’engagement formel, à titre de dérivation, en se fondant sur la juxtaposition biblique des mots ''cheveux'' et ''oiseaux'' de (Dn 4, 30) … jusqu’à ce que ses cheveux crûrent comme les (ailes des) aigles, et ses ongles comme les (serres des) oiseaux.

Pnei Moshe non traduit

היי דן אינון. איזו הן כינויי כינויים דב''ה מתירין:

אמר רבי יוסה אין אילו. נקראים כינויי כינויים אלא כינוים ממש אינון דמאי שנא אילו האומר מנדרנא שמא אינו נדר הוא:

אילו מנזרנא. כלומר אילו אמר מנזרנא שמא אינו נזיר הוא:

באומר מפחזנא. כלומר וכן נמי באומר מפחזנא דכאומר פזיח הוא וכן מנזקא מנזיקנא כנזיק הוא ולאו כינויי כינויין הוא:

אילין אינון כינויי כינויין וכו'. כלומר אלא דהכי מפרשינן דפליגי בית שמאי ובית הלל בהא דפליגי ר' מאיר וחכמים במתני' באומר הרי עלי צפרין דטעמיה דר''מ כדקאמר רבי יוחנן לקמן דמשום כינויי כינוין הוא דאסר כדאשכחן דכתיבי שער וציפרין בחד קרא עד דשעריה וגו' והיינו כמו כינוי כינויין דמשום דסמיך ליה מהני דסבר רבי מאיר דציפורין הסמוכין לשער קיבל עליה שיגדל שערו לנזירות ויביא צפורין:

הֲרֵינִי כָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּתָפוּשׂ בְּשַׂעֲרוֹ וְהוּא אָמר. הֲרֵינִי כָּזֶה. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִן הַמְסַלְסְלִין וּמִן הַמְכַלְכְּלִין. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל וּמְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל שֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל יוֹתֵר עַל שְׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע הֲרֵי אֲנִי מְסַלְסֵל מְכַלְכֵּל. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל וּשֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל מֵהֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע.

Traduction

Celui qui déclare vouloir être comme un tel, etc.'' (est-il dit dans la Mishna). R. Yossé b. Hanina dit: C’est en se prenant les cheveux que l’individu se sera écrié: ''je veux être comme un tel'' (on sait ainsi quel est le sens d’engagement visé par cette expression). ''S’il dit vouloir boucler (ses cheveux), ou les entretenir (les laisser croître)'', c’est comme s’il disait: ''Je veux être du nombre de ceux qui bouclent leurs cheveux, ou de ceux qui les entretiennent '' (c’est l’équivalent de l’engagement au Naziréat). Ou encore, la déclaration de ''les boucler et entretenir'' équivaut à l’énoncé ''de ne pas les boucler et entretenir moins de 30 jours'', mais bien 30 jours (le mois complet, usuel en ce cas); et de même l’expression: ''je prends sur moi de ne pas les boucler, ni les entretenir'' équivaut à celle-ci: ''je ne les bouclerai et les entretiendrai pas moins de 30 jours, mais bien 30 jours complets''. En disant: ''je m’engage à laisser croître mes boucles'', la Mishna suppose que l’on a ajouté (ou sous-entendu): ''je veux les boucler et les entretenir''. De même encore, en disant: ''Je prends sur moi de ne boucler ni entretenir mes cheveux (au-delà d’un mois)'', cela équivaut à l’engagement de ''laisser croître ses boucles''.

Pnei Moshe non traduit

הריני כזה כו'. כדלעיל:

כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין. כלומר נעשה כאומר הריני מן הנזירים שמסלסלין ומכלכלין שערן בגידול דנזירות:

הריני מסלסל ומכלכל וכו'. כלומר דאשמעינן דלעולם לחומרא אזלינן דכמו באומר הריני מסלסל הריני מכלכל אמרינן דדעתו היה שלא יסלסל ויכלכל פחות משלשים יום אלא ל' יום כמנין סתם נזירות וכן נמי אם אמר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל לא אמרינן דלאו מידי קביל עליה אלא נעשה כאומר לא אסלסל ולא אכלכל יותר על שלשים יום כי אם שלשים יום כנזיר דאל''כ למה ליה למימר לא אסלסל ולא אכלכל:

הרי עלי לשלח פרע וכו'. כלומר דמפרש דמתני' לא מיירי באומר הרי עלי לשלח פרע לחוד דא''כ אפשר להעביר השער קאמר אלא באומר הרי עלי לשלח פרע הריני מסלסל ומכלכל אי נמי באומר הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל ביותר מהרי עלי לשלת פרע דבכי הא אמרינן דקיבל עליו לגדל שערו שלשים יום:

Nazir

Daf 2b

משנה: הֲרֵינִי מִן הַחַרְצַנִּים וּמִן הַזַּגִּים וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַטּוּמְאָה הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְכָל דִּיקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו. הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ. כְּבַעַל דְּלִילָה. כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתּוֹת עַזָּה. כְּמִי שֶׁנִּיקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן. מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן. נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ מֵיקֵל בַּתַּעַר וּמֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְאִם נִיטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ אֵינוֹ מֵיקֵל וְאִם נִיטְמָא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה.

Traduction

Celui qui dit: ''je déclare vouloir m’abstenir des pépins, des peaux de raisins, de me faire couper les cheveux, de toute impureté (14)Cf. ci-après, (6, 2).'', sera considéré comme Nazir en tout, et tenu comme tel d’observer les formalités du Naziréat. Mais s’il dit: ''je veux être comme Samson...ou le fils de Manoah... le mari de Dalila.... comme celui qui a arraché les portes de Gaza....ou: à qui les Philistins ont crevé les yeux....'', ce sera un naziréat à la façon de Samson (incomplet). Voici quelle différence il y a entre le Naziréat perpétuel et celui de Samson (15)V. Midrash Rabba sur Nb ch. 9.: Pour le premier, lorsque la chevelure devient par trop lourde, il est permis de l’alléger (de la tailler un peu) au rasoir, en offrant ensuite trois animaux en sacrifice (16)Un sacrifice de péché, un holocauste, et une offrande de paix (à consommer soi-même).; celui qui en ce cas devient impur doit offrir un sacrifice en expiation de l’impureté. Au contraire, le Nazir comme Samson ne peut jamais alléger sa chevelure, quelque lourde qu’elle soit; mais s’il devient impur, il n’est pas tenu d’offrir d’expiation pour l’impureté.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מן החרצנים ומן הזגים. או או קתני כדמפרש בגמרא:

וכל דיקדוקי נזירות עליו. דהוי כאלו אמר הריני נזיר סתם ומשום דבעי למיתני סיפא דנזיר עולם ונזיר שמשון אין כל דקדוקי נזירות עליהם תנא הכא כל דקדוקי נזירות עליו:

מה בין נזיר עולם. מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני ואם נדר להיות נזיר עולם ה''ז נזיר עולם ומה בין נזיר עולם לנזיר שמשון נזיר עולם הכביד את שערו מיקל בתער מי''ב חדש לי''ב חדש דילפינן מאבשלום דגמרא גמירי לה שהיה נזיר עולם וכתיב ביה ויהי מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו וכתיב התם ימים תהיה גאולתו:

ומביא שלש בהמות. בשעה שמיקל מביא חטאת עולה ושלמים כדין נזיר טהור:

מביא קרבן טומאה. שתי תורים ואשם:

ואם נטמא אינו מביא קרבן טומאה. ואפילו לכתחילה מותר ליטמא דשמשון היה מטמא למתים והכי גמירי לה והא דקתני ואם נטמא דמשמע דיעבד אין לכתחלה לא משום דתני רישא גבי נזיר עולם ואם נטמא תני סיפא גבי נזיר שמשון נמי ואם נטמא:

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אוֹ מִן הַחַרְצַנִּין אוֹ מִן הַזַּגִּין אוֹ מִתִּגְלַחַת אוֹ מִטּוּמְאָה. אִם אָמַר בְּכוּלָּן נָזִיר. כְּרִבִּי יְהוּדָה עַד שֶׁיַּזְכִּיר וָוִים. בְּרַם לְרִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ לֹא הִזְכִּיר וָוִים.

Traduction

Il faut entendre dans la Mishna qu’il y a engagement de Naziréat dès que la déclaration d’abstention porte même sur un seul des sujets énumérés. Celui qui a dit vouloir s’abstenir de tous ces objets réunis, selon R. Juda, sera Nazir, à condition que l’énoncé comporte les conjonctions (17)Cf. Ci-après, (6, 1), commencement et (Qidushin 2, 1)., tandis que, selon R. Meir (l’interlocuteur anonyme de la Mishna), l’engagement sera le même, n’y eut-il pas de lien entre les divers sujets d’abstention (ils lui seront tous interdits).

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא. כן מיירי המתני' שאמר הרי נזיר באחד מהן או מן החרצנים וכו' ובהא אמרינן דהוי כאלו אמר הריני נזיר סתם ואסור בכלן:

אם אמר בכולן נזיר כרבי יהודה עד שיזכור ווין. ואם הזכיר בפיו לכלן תליא בפלוגתא דרבי יהודה ור''מ בפ''ה דשבועות גבי היו חמשה תובעין אותו פקדון ואמר שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך חייב על כל אחד ואחד לרבי יהודה ודוקא עד שיאמר בווי''ן דקאי שבועה על כלן והכא נמי עד שיאמר מן החרצנים ומן הזגים ומן התגלחת ומן הטומאה אבל אם אמר בלא ווי''ן מן החרצנים מן הזגים וכו' דעתו היה לאסור עצמו באחד מהן מן החרצנים או מן הזגים וכו' דלא אמרינן במתני' שאסור בכלן אלא דוקא בשלא הזכיר אלא אחד מהן בהא אמרינן דעתו היה על נזירות ולא הוציא בפיו אלא אחד מהן כדין המקבל עליו נזירות מיין אסור בכלן אבל אם הוציא בפיו לכלן אמרינן דלא היה דעתו כ''א לאסור עצמו באחד מהן דאל''כ למה לו לחשוב לכלן ועד שיאמר בווי''ן דבכה''ג קאי הריני נזיר על כלן:

ברם רבי מאיר. אבל לר''מ דקאמר התם שבועה לא לך לא לך חייב על כל אחד ואחד וה''נ אפילו לא הזכיר ווי''ן אסור בכלן:

הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָה יְכִיל מֵימַר. הֲרֵינִי נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר נָזִיר. שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּשֶׁתָּשׁוּב. נָזִיר אַרְבַּע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִי בּוּן. כָּהֶם שְׁמוֹנָה. כְּמוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. כמוכוס. טֶטרַגוֹן אַרְבַּע. טְרִיגוֹן שָׁלֹשׁ. דִּיגוֹן שְׁתַּיִם.

Traduction

Celui qui a dit: ''que je sois Nazir et Nazir'', le sera 2 fois; c’est comme s’il avait exprimé 2 fois le terme: ''je veux être nazir''. Celui qui a dit: ''je veux être nazir et encore une fois'', sera engagé; s’il dit: ''2 fois et encore'', il sera Nazir 3 fois, s’il ajoute: ''et je veux l’être encore une fois'', cela équivaut à un 4e engagement. R. Yossé b. R. Aboun dit: on peut arriver ainsi à 8 périodes, et de la même façon jusqu’à 16 périodes. Somkos dit: le mot tetragwnon signifie quadruple (18)Le Naziréat sera donc de 120 jours., trigwnon signifie triple; dicgwnion signifie double.

Pnei Moshe non traduit

הריני נזיר ונזיר נזיר שתים. כדמפרש טעמא דהוה יכיל מימר הריני נזיר הריני נזיר בלא וי''ו ובהא אפשר לומר דלחזק דבריו נתכוין והוא לא אמר כן אלא הריני נזיר ונזיר הילכך נזיר שתים:

הריני נזיר. גי' הדפוס משובשת בכאן והגהתי כמו שהוא בתוספתא והכי מייתי לה בבבלי סוף פרקין והכי גרסינן הריני נזיר ואחת הרי זה נזיר שתים ועוד הרי שלש ושוב נזיר ארבע. דלא תימא ועוד כי הני ויהא נזיר ארבע וכן בשוב כי כלהו קאמר וליהוי נזיר שית קמ''ל דלא:

כהם. אם חזר ואמר הריני נזיר כהם נזיר שמנה ואם חזר ואמר כמותם נזיר שש עשרה וקמ''ל דלא אמרינן בהא דכמותם על הארבע הראשונות קאמר:

סומכוס אמר טטרגון. אם אמר הריני נזיר טטרגון ארבע אמר טריגון שלשה דיגון שתים:

הֲרֵינִי. יָד לַנְּזִירוּת. הֲרֵי עָלַי. יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. אָמַר. לֹא אוֹכַל לָךְ. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לִשְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ. דִּלְמָא לֹאוֹכַל לָךְ שְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. קָֽנְתָה דְכוּלְבָּה. דִּילְמָא כּוּלְבָּה דְּקָֽנְתָה.

Traduction

Si quelqu’un a dit: ''qu’il y ait prise sur moi pour le Naziréat'', même cette simple formule, dit R. Eléazar au nom de R. Oshia, est effective, parce qu’il y a prise pour l’obligation d’un sacrifice. R. Aboun, b. Hiya demanda: Celui qui dit simplement: ''je ne mangerai rien de toi'' (sans jurer), est-il engagé par l’interdit, en raison de l’aptitude au serment? C’est l’habitude des hommes, répondit R. Yossé, de dire: ''je jure de ne rien manger de toi'', mais non de dire (à l’inverse): ''je ne mangerai rien de toi, je le jure (19)V. J., (Nedarim 1, 1), passage à rectifier et compléter d'après la présente version.''. C’est ainsi, ajoute R. Mathnia, que les hommes ont l’habitude de dire: le manche de la cognée, calco''; mais ce n’est pas l’usage de dire: la cognée du manche.

Pnei Moshe non traduit

הריני. אם אמר הריני לחוד הוי כמו יד לנזירות וכן הרי עלי יד לקרבן הוא:

ר' לעזר וכו'. לא עלה קאי אלא התם בנדרים בפ''ק על שאיני אוכל לך ושאיני טועם לך קאי וגרסינן לה שם עד כולכא דקנתא ושם פירשתי ואיידי דמיירי ביד לקרבן מייתי לה הכא:

הֲרֵי עָלַי צִיפּוֹרִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִפּוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם נָזִיר טָמֵא מֵבִיא עוֹף. וְכִי צִיפּוֹרִין הוּא מֵבִיא. תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה הוּא מֵבִיא. אִית תַּנּוּיֵי תַנֵּי. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. וְאִית תַּנָּיָי תַנֵּי. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. מָן דָּמַר. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. כָּל צִפּוֹר טָהוֹר תֹאכֵלוּ. וּמָן דָּמַר. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. אֱמוֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב צִיפּוֹרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַה נְפַק מִבֵּינִיהוֹן. אָמַר. הֲרֵי עָלַי אָשָׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מֵאַחַר שֶׁאֵינָן מִתְנַדְּבִין אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת נָזִיר. עַל דַּעְתִּין 2b דְּרַבָּנִין מֵאַחַר שֶׁנָּזִיר טָמֵא מֵבִיא אָשָׁם נָזִיר.

Traduction

– Enfin, ''celui qui s’engage à offrir des oiseaux, selon R. Meir, sera aussi Nazir; selon les autres sages, il ne le sera pas''. R. Yohanan (13)''Ce n'est pas une répétition superflue d'un passage précédent, comme on pourrait le supposer au premier abord; cette argumentation est reproduite ici à nouveau, en raison de la suite, ou l'avis d'autres docteurs.'' explique (comme ci-dessus) qu’en ce cas R. Meir déclare l’engagement formel, à titre de dérivation d’une dénomination de Nazir; il se fonde sur la juxtaposition biblique des mots ''cheveux'' et ''oiseaux'' (du verset de Daniel): jusqu’à ce que ses cheveux crûrent comme les (ailes des) aigles et ses ongles comme les (serres des) oiseaux. Selon R. Simon b. Levi, ce sacrifice est dû, parce qu’un naziréen devenu impur est tenu d’offrir un oiseau. -Mais est-ce un oiseau qu’il doit offrir, et non plutôt deux tourterelles, ou deux jeunes colombes (Nb 6, 10)? Selon un enseignement, les volatiles purs sont seuls appelés ''oiseaux'' (et c’est à eux que l’auteur du vœu faisait allusion); selon un autre enseignement, tout oiseau, soit impur, soit pur, est dénommé comme tel(et, par suite, le vœu d’offrir un ''oiseau'' n’implique pas le naziréat). La première opinion a pour base ce verset (Dt 14, 11): Vous pourrez manger tout ''oiseau pur''; la seconde opinion a pour base le verset suivant (Ez 39, 17): Dis à l’oiseau, à tout objet ailé (même impur). Pourquoi, selon les autres sages, l’homme qui s’est exprimé ainsi, n’est-il pas Nazir? C’est que l’on peut supposer, de la part de cet homme, l’offrande volontaire des oiseaux pour contribuer aux besoins du culte. Pourquoi R. Meir ne craint-il pas l’hypothèse de l’émission d’un tel vœu (qui astreigne l’homme à être Nazir)? Ce serait supposer l’offrande volontaire d’un sacrifice de péché pour le culte (hypothèse inadmissible; il s’agit donc du Naziréat). Par conséquent, entre ces deux opinions diverses il y a une divergence pratique au cas où quelqu’un aurait dit: ''je prends sur moi d’offrir un sacrifice de péché'': Puisque, selon R. Meir, il n’est pas admissible que l’on offre volontairement un sacrifice de péché pour les besoins du culte, le vœu précité impliquera le Naziréat; selon les autres sages, au contraire, il peut arriver à un nazir devenu impur d’être soumis au sacrifice de péché, et par conséquent le vœu précité n’implique pas le Naziréat.

Pnei Moshe non traduit

רשב''ל אמר. לאו טעמא משום כינויי כינויין אלא משום דנזיר טמא מביא עוף והילכך קסבר ר''מ דנזירות קביל עליה הואיל ושייכא צפרין גבי נזיר:

וכי ציפורין הוא מביא. נזיר טמא והלא תורין או בני יונה הוא מביא:

אית תניי תני. דכל עוף טהור קרוי ציפורין ודעתו היה על תורין ובני יונה:

ואית תניי תני כל עוף בין טמא בין טהור. בכלל צפרין הוא ואפ''ה אמרינן דדעתו לא היה אלא על מה שקרב למזבח:

אמור לצפור כל כנף. פסוק הוא ביחזקאל גבי המון גוג והתם על כל העופות קאי:

נעשה כמתנדב ציפורין לבדק הבית. דאמרינן אין דעתו לנזירות אלא לנדבה. והא דקאמר לבדק הבית לאו דוקא אלא לצורך קרבן נדבה:

מ''ט דרבי מאיר. ואמאי לא חיישינן דילמא לנדבה קאמר:

נעשה כמתנדב אשם לבדק הבית. כלומר דר''מ לא חייש להא דדמי כאומר הרי עלי אשם דודאי לא נתכוין לנדבה שהרי אין אשם בא בנדבה:

מה נפיק מביניהון אמר הרי עלי אשם. כלומר ולהאי טעמא איכא נמי בינייהו באמר הרי עלי אשם דפליגי נמי בזה אם הוא נזיר או לא דלר''מ מאחר שיודע שאין מתנדבין אשם לא היה דעתו אלא לנזירות ומשום דנזיר טמא מביא אשם הוי נזיר הואיל ושייכא גבי נזירות:

על דעתין דרבנן מאחר שנזיר טמא מביא אשם אינו נזיר גרסינן. כלומר שאע''פ שאין אשם בא בנדבה מ''מ אמרינן דדעתו היה לנדבה דטעי ואמר מאחר שנזיר טמא מביא אשם כבא בנדבה הוא שהרי מתחלתו ע''י נדבה הוא אבל לא היה דעתו כלל לנזירות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source